08

מאמרים

בעקבות ההתאבדות של אסתי ויינשטיין

מאמר מאת עמיתת מכון גשר למנהיגות מיכל פרינס

אנחנו עסוקים בשבוע האחרון בניתוח כל צעד ושעל בחייה של אישה שהייתה אנונימית עד לפני שבוע. מנתחים את הגורמים האישיים, המשפחתיים והחברתיים שהובילו אותה לנקוט בצעד הנורא מכל. אנחנו עוברים מצד לצד, לרגע מאשימים את החברה שבה גדלה, את הבנות שהתנתקו ומיד לאחר מכן את האישה עצמה שלא מצאה את הכוחות להתמודד ולקחה באחת את חייה.

אחר כך אנחנו עוברים לדיון כללי יותר בחברה החרדית, בבחירה חופשית על כל צדדיה, באובדנות ובאחריות קהילתית. לא מניחים לאף אחד. כולנו חוטפים. אלו על שלא אפשרו ואלו על שלא ראו.

אולי די.

אולי די לנתח את הסיפורים ברמה הכללית. להפסיק לדבר על הם ואנחנו. וזה לא משנה לאיזה צד 'אנחנו' שייכים. יש כאן טרגדיה שצריך ללמוד ממנה, לשמוע אותה, לתת לה מקום. היא נוגעת במימדים שכולנו מבינים ומזדהים איתם – אימהות, משפחה, קהילה, דת ובחירה. אין אחד שאחראי על מה שקרה ועל כולנו האחריות לעצור ולחשוב מה חלקנו.

הגיע הזמן שנלמד להקשיב לפרט. לתת לו מקום. לשמוע בין השורות את הסיפור שלו. לאישה הזו היה קשה כפרט בחברה שבה גדלה, היא בחרה בחייה והיא בחרה במותה. אנחנו חייבים לשמוע ולשאול שאלות נוקבות אבל אסור לנו לשכוח את האחרת שמוצאת במקום הזה בית, הגנה ואמונה בואו נשמע גם אותה.

כשנשמע את הסיפור של זו ושל זו וגם את שלו ואת של האחר משהו יקרה, משהו יגע בנו וישתנה.

לצערי אנחנו חיים בעולם מדומיין שבו מישהו אחר מספר לאחרים את הסיפור שלנו. יש לנו חזות ברורה לאישה החרדית, לאישה המתנחלת ולאישה החילונית והסיפור הנוכחי נופל לעולם הזה בעודו ממלא את כל הפונקציות התקשורתיות הנדושות.

האחריות שלנו היא להפוך את האישה המדומיינת לאישה ריאלית. לנקות ולהוריד את מסכי העשן והניכור ולאפשר לפרט לחדור את השריון שלנו. אין ביכולתנו לשנות את החברה החרדית או את החברה החילונית (ואני באופן אישי גם לא רוצה לעשות לא את זה ולא את זה) אבל, יש ביכולתנו להפוך את הפרטים שבהן לנוכחים, לנשמעים ואולי אפילו לחברים שניתן להושיט להם יד רגע לפני הנורא מכל….

מיכל פרינס

מיכל פרינס

עובדת סוציאלית, מייסדת מרכז יהל לייעוץ והדרכה לחיי אישות במגזר הדתי. חוקרת מיניות של נשים דתיות באוניברסיטת בר אילן. בעלת תואר M.A מגדר.

**פינה חדשה – מפגשישי!**

**פינה חדשה – מפגשישי!**
בכל פעם נביא בפניכם אחת או אחד מאתנו, האנשים המקסימים הקשורים בגשר.
והפעם מפגשישי עם קורין אלאל עמיתת משלחת קומיוניטי 2016 בניו יורק במסגרתה יצאו ידוענים ואישי ציבור ישראלים למסע של הכרות מעמיקה עם הגוונים השונים בחברה היהודית בישראל.
מפגשישי עם קורין אלאל, יצאנו לדרך!

#על_הדרייב – אני מהסוג שנדלק ולא מרפה עד לתוצאה
"הזמינו אותי להשתתף בפרויקט מאוד מוזר, יחד עם 20 אנשים יקרים נסענו לניו יורק להיפגש עם קבוצות יהודיות כאשר המטרה הייתה להבין מדוע נעלמו שלשה מיליון יהודים בחמשת השנים האחרונות.

# על החיבור לגשר:
הנושא הבלתי נתפס הזה הפך את נשמתי ויצא שחשבתי על זה  מהרגע שאני קמה בבוקר ועד שאני הולכת לישון. מי שמכיר אותי בעבודה באולפן יודע שאני צריכה שקט אחרת אני לא יכולה להמשיך לעבוד
שקט זאת המילה שהכי מתארת אותי, המחשבה צריכה מקום.

#על המשלחת
היו לי אין סוף חוויות שאי אפשר בכלל לספר, אבל החשוב ביותר קרה: החיבור לאנשים הדתיים בקבוצה והאהבה האמתית שצמחה, אחת הבעיות שלנו בארץ זה הפער בין הדתיים לחילונים – ומסתבר שבעקבותיה אותם יהודים אמריקאים הפנו גב לישראל. הם משקיעים את כל הונם בלתת מנוע יהודי לחייהם ואז ברגע מסוים שהם מגיעים לארץ הם מגלים שהיהדות שלהם לא מספיק כשרה.

#המוטו שלי: אם המיקרו עובד אז גם המקרו יעבוד.
ממש כמו במשלחת , היה חיבור אמתי בין כל קצוות היהדות, אני יוצאת בתחושה שאם המיקרו עובד אז גם המקרו יעבוד. וזה הדרייב שלי ושל חבריי למצוא את הדרך לחבר אלינו.
אני חושבת שבשביל לזעזע, במובן הטוב, את המצב צריך משהו גדול שהם יוכלו שוב להתגאות בנו הישראלים!

#ועוד משהו שלא ידענו לסיום 1:
פתחתי חברת תקליטים שאני מתפעלת מ-א' עד ת', בימים אלה אני מסיימת פרויקט מרגש
שירים שכתב ילד בן 13 בהונגריה, בזמן מלחמת העולם השנייה, יחד עם טל סונדק בכאב שלו הפרטי [סבתא שלו נפטרה לפני שנתיים ביום השואה] ולזכרה חיפש חומרים ביד ושם ושם נגלה לו הילד הזה.

#ועוד משהו שלא ידענו לסיום 2:
הוצאתי לפני חצי שנה אלבום אשר בו הלחנתי את כל מגילת קהלת, מהפסוק הראשון ועד לסוף דבר. מאז שהדיסק יצא אני עושה בבית ערבים של השמעת קהלת שמעלה המון תובנות, אנשים שמחים כי הם פתאום מבינים את שלמה המלך שהוא החכם באדם. בחוויה שם יוצאת מן הכלל, מי שחווה את זה יכולה אצלו המחשבה להתחיל לפעול לטובתו,
אני רוצה לאחל לכל בני ישראל שנה טובה עם הרבה מחשבות טובות, עם הרבה לתת ולא לפחד לקחת, לזרום עם הנשימה.

עד כאן בינתיים, ניפגש בפינה הבאה

מפגשישי - קורין אלאל

בעד ונגד חוק השבת

שתי דעות מעמיתי מכון גשר למנהיגות

בעד החוק: בצלאל קאהן

עמית במכון גשר למנהיגות, השתתף במחזור א' של קורס מנהיגות לאנשי תקשורת. מנהל התוכניות והחדשות של תחנת הרדיו החרדית "קול חי"

החוק שהציע ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, הוא חוק חשוב ביותר בכמה היבטים, אבל יש בו גם צד פחות חיובי.

נתחיל בכך שסוף-סוף יש בנמצא ח"כ שאיננו חובש כיפה, מכל סוג שהוא, שמבין כי מדינת ישראל היא לפני הכל מדינה יהודית. מהי יהדות, במדינה יהודית, אם לא הסמל החשוב ביותר: השבת.

לפיכך, יש לברך על החוק המוצע, שיציב תמרור אזהרה ברור לכל מי ששוכח כי אנחנו במדינה יהודית, ושהשבת שומרת עלינו יותר מכל דבר אחר. וכפי שחז"ל קבעו: "יותר מששמרו ישראל את השבת – שמרה השבת על ישראל".

יש להצעת החוק גם היבט סוציאלי, חשוב אף הוא, בתוך הבלאגן ששמו העסקת עובדים יהודים בשבתות, על חשבון יום המנוחה ועל חשבון בעלי העסקים הסגורים בשבתות. לא יתכן שבעל עסק אחד יבקש לשמור שבת ושכנו יפתח את חנות המכולת כשלשכן נגרם מכך נזק כלכלי. מאידך, לא מובן מדוע הקיוסקים, המסעדות ובתי הקולנוע לא כלולים בהצעה.

אבל לא לחינם הצעת החוק הזו מוצעת על-ידי ח"כ שאינו חרדי.

אדם שומר שבת אינו יכול להציג או לתמוך בהצעה שתוכנה לעיל הוא חשוב, אבל בצידה עוקץ קטן: אישור תחבורה ציבורית בשבת למשל, או "תופינים" מסוגים דומים לחברה החילונית במדינה היהודית. אי-אפשר ואסור להפוך את השבת לביזנס, לאמור: תתמכו בעקרונות שלנו וניתן לכם "סוכריה" כזו או אחרת. או שמירת שבת מוחלטת או…, זהו, שאין או-או. הגיע הזמן להפסיק לשחק עם השבת, שבת קודש, במדינה היהודית.

אגב, לא התייחסתי בשורות דלעיל בשאלה שרבים מתחבטים בה: האם נכון לחוקק חוקים דתיים מהסוג הזה. לטעמי, ככל ששומרי השבת יקפידו ויתחזקו בשמירת השבת, כך יושפעו אלה שאינם שומרים, מטוב נועם השבת וברכותיה, כי השבת, כידוע, היא מקור כל הברכות.

 

נגד החוק: ד"ר הילה דוד

עמיתה במכון גשר למנהיגות השתתפה במחזור ב' של קורס מנהיגות גשרים. מנהלת סל תרבות בראשון לציון, חברת דירקטוריון קרן ספיר, חברת המועצה הישראלית לתרבות ואמנות

חוק השבת כפי שמציע חבר הכנסת מיקי זוהר אינו תורם לקידום הבנה בין דתיים לחילוניים. החוק, הגורס קנס הגדול פי שלושה מהפדיון היומי בשבת לעסקים אשר יפתחו את שעריהם  בשבת, לא רק שאינו מקדם הידברות ואחדות בין קבוצות שונות בעם, אלא אף מעודד פילוג ומצליח לעורר כעס והתקוממות על כפייה דתית.

קביעת נורמה באמצעות חוק אמורה לסייע לציבור רחב לאמץ נורמות התנהגות ראויות ורצויות. במקרה הנ"ל מודה חבר הכנסת זוהר, כי החוק מיועד לסייע לבעלי העסקים לשמור על יום המנוחה והוא אף נתמך על ידי פורום בעלי המכולות. ספק גדול, אם כך, שהחוק יסייע לציבור רחב ורצוי על ידיו. חה"כ זוהר אומר כי בשנים האחרונות נוצר מצב שאדם שרוצה לשמור על יהדותו במדינה הזאת מתקשה לעשות זאת, וכי מטרתו היא לאפשר לכולם לשמור על השבת שלהם. אלא שלמעשה החוק משיג את התוצאה ההפוכה ועשוי לפגוע בסטטוס קוו הקיים ובמערך היחסים העדין בין דתיים לחילונים, לפיו כל קבוצה רשאית לכבד את השבת שלה ולנהוג בה כראות עיניה, הבנתה ורצונה.

התערבות באמצעות חקיקה במקרה הזה לא תקדם הבנה והתחשבות בין חלקים בעם ואין בה מזור לבעיה חברתית אמיתית, אלא ניסיון פופוליסטי לצבור הכרה באמצעות דריסת רגל גסה מדי ומסוכנת. שמירה על השבת כיום מנוחה מתפרשת באופן שונה אצל כל קבוצה, אדם או מגזר ואינה נתונה לקביעה שרירותית של חברי הכנסת באמצעות חקיקה. טוב יעשו חברי הכנסת אם במקום לקדם את הצעת החוק הזו יעודדו מפגשי הידברות, יקיימו מיזמים המייצרים מפגש המדגיש את המאחד והמלכד בין קבוצות שונות בעם וייסדו פעילות שיש בה גישור על פערים ולא העמקת המפריד.

הילה דוד

ד"ר הילה דוד

מנהלת סל תרבות עירוני ראשון לציון. אחראית על כל נושא החינוך לצפייה באומנות בכל מערכת החינוך העירונית מגיל ראשית הגן ועד לסיום י"ב, בחינוך הממלכתי, ממלכתי דתי ובחינוך המיוחד. ד"ר לספרות ומשפטנית. חברת המועצה הישראלית לתרבות ואומנות, יו"ר מדור מוסדות מחקר ומורשת.


בצלאל קאהן

בצלאל קאהן

יליד ירושלים, תושב בית-שמש. בוגר ישיבת "הנגב" בנתיבות. במשך יותר משני עשורים היה כתב ועורך בעיתונים המובילים במגזר החרדי ("יתד נאמן" ועוד) וניהל משרד יח"צ מגזרי. בשנים האחרונות מנהל את מחלקת התוכניות והחדשות ברדיו החרדי "קול חי", ומשמש כמגיש אקטואליה בכיר ברדיו.